האתר של מאק- אתר פוקימון ישראלי

תפוס את הדגל! הסיפור של קאי בלה

ראשי >סיפורים>תפוס את הדגל! הסיפור של קאי בלה

פרק שתיים עשרה- כישורי הסרחה

אלקטרבאז נעץ מבטים באחיו. הם היו חלשים ממנו, הוא ידע את זה. אולי ביחד הם יכלו לגבור ועליו. אולי. אבל אלקטרבאז עמד על זה שהוא יהיה זה שילחם בהם. לא אף אחד אחר.

אלקטרבאז צעד קדימה והתכונן לעשות את הצעד הראשון,אך אז אלקטרבאז נפל על הקרקע.ריח כלשהו הימם אותו ומנע ממנו לזוז.אלקטרבאז הביט בהלם בגלום הענקית המניפה את ידיה לצדדים."אני מצטערת.אני כמובן לא אמשיך עם זה לנצח,אני מחכה לווילפלום החמודות שלי שיבואו לכלוא אתכם.או שתמותו מהסירחון.מה שיבוא קודם" גלום חייכה וישבה על שולחנה.

היא פתחה קלסר אדום והתחילה לעיין בו. הריח הנורא הפסיק. אלקטרבאז קם בקושי על רגליו. הוא הסתער אל עבר גלום באגרוף חשמל. בהרף עין ווילפלום זינקה מן החשכה. אלקטרבאז נרתע,מה שנתן לאחיו מספיק זמן כדי ליצור מסך אור בו אלקטרבאז התנגש בקול חבטה.

אלקטרבאז דידה אחורה כשידיו מכסות את פניו. "טוב...היא אמרה שהיא תפסיק עם הסירחון רק אם הווילפלום יגיעו" מלמל דודריו.

אור חזק במיוחד הופיע. אור שמש טהור וחזק בחדר הסגור. עשרות ווילפלום נגלו כעת, בין העמודים, מקיפים את אלקטרבאז, דודריו, טאנגרות', ליפיאון וקקטורן. אלקטרבאז הבין שכעת כל הווילפלום השתמשו במהלך "יום שמשי" בבת אחת.

אלקטרבאז הזעיף את פניו. בזמן שמש חזקה כל הווילפלום הופכות למהירות הרבה יותר."אוקי..." אמר אלקטרבאז "אני לוקח את שני האלקטרבאז הממוצעים האלה,ואתם את כל הווילפלום שכנראה חזקות נורא.בסדר?" חייך אלקטרבאז "בסדר!" ענו לו כולם והסתערו למתקפה.

קקטורן חשב שהם מצליחים טוב. לפחות בהתחלה. על-אף המהירות המוגברת של הווילפלום ליפיאון הצליחה לזוז הרבה יותר מהר מהן. ליפיאון שיספה אותן בלהב עלה ופגעה בהן בכדורי אנרגיה.

קקטורן השתמש בצוות כפול ובזרוע מחט כדי להביס חמישה ווילפלום סביבו. קקטורן התחיל להתנשף. עוד שישה ווילפלום התגודדו סביבו,אך קקטורן השתמש בזרוע מחט חזק כדי להעיף להדוף אותן ממנו. קקטורן התנשף. זוג ווילפלום התנפלו עליו, וטאנגרות' תפס אותן בגפניו החזקים. בדיוק אז עוד זוג ווילפלום התנפלו על טאנגרות' ועוד שלוש תקפו את קקטורן.

ליפיאון נמחצה על ידי ארבע אחרות. דודריו ניסה להלחם בשלושה ווילפלום,אבל ווילפלום רביעית תקפה אותו מאחוריו. היחיד שלא הראה מצוקה הו אלקטרבאז שהצליח להשתלט על זוג האלקטרבאז שנלחמו בו.

אלקטרבאז התחיל להתעייף. אבל גם זוג האחים שלו. כולם היו מודעים ליכולת אחד של השני לשתק במגע, לכן היה זה קרב יריות ברקים. כמובן, שהיה להם את יתרות הזוג כנגד יחיד, לכן אלקטרבאז היה צריך להתחמק בזריזות מכל המכות שהם שלחו במהירות כפולה. אבל לו היה את יתרון הכוח והמיומנות. גם אם פה או שם ברקים פגעו בו, הם לא היו בחצי מהעוצמה של הברקים שלו עצמו.

אלקטרבאז קפץ, דילג, התכופף, התגלגל, וירה. אחד מאחיו נהדף בכוח אחורה. אלקטרבאז החליט שכעת אפשר לעבור למתקפות ישירות. אלקטרבאז התגלגל קדימה והכה את אלקטרבאז- אח שלו לשעבר- באגרוף חשמל ישר לתוך הבטן.

אלקטרבאז התקפל.אלקטרבאז הזוהר שנפגע ממכת הברק,התחיל לקום באיטיות. "מרשים. הבסת אותנו. עכשיו...לא תעזור לחברים שלך?" אלקטרבאז הזוהר הצביע בקושי אל מאחוריו. אלקטרבאז הזדעזע.

דודריו נמחץ מתחת לארבע ווילפלום.קקטורן הוחזק משני צדדיו על ידי זוג ווילפלום, כשווילפלום שלישית מחזיקה אותו בגבו. טאנגרות' נאבק בקושי באחיזתם של שתי ווילפלום. ליפיאון נמחצה בין ארבע ווילפלום. יופי כזה לא צריך להימחץ. אלקטרבאז רץ אל חבריו באגרוף מחושמל. לפתע התנגש בשנית במסך אור. אלקטרבאז נהדף אחורנית וקיבל אגרוף חשמל כפול מאחיו.

אלקטרבאז היה משותק. הוא הבין שהוא לא היחיד. כולם בחדר היו משותקים, כולל ווילפלום והאלקטרבאז הזוהרים. הוא הצליח להרים את מבטו אל גלום.

אבקה צהובה-כתומה נוצצת התפזרה מגופה המגודל. "מספיק. אני לא מוכנה לסבול את כל האלימות הזאת." היא אמרה בקול שקט. ריח הסרחון התחיל להתפשט שוב בחדר ולחנוק את אלקטרבאז. "הריח הזה הוא הריח המהמם שלי" המהמה גלום. "מלבב,הלא כן?" מלמלה גלום ורחרחה את האוויר. "הריח שבתאי הכלא, הוא תמציות מהריח שלי. למזלי, אני יודעת לשלוט בו במושלמות." אמרה גלום והריח נעלם. בין רגע הריח חזר והחניק מחדש את אלקטרבאז.

קקטורן לא האמין. הוא לא ישרוד את החלק הראשון של התחרות הזאת. תחושת האבדון כבר חלחלה. אכזבה מהולה בייאוש. לפתע, זוג טרופיוס זוהרים התפרצו דרך הדלת, כאשר קקטורן זיהה אחד מהם כדיטו, ביחד עם רפידאש.

הריח בחדר השתפר פלאים. דיטו וטרופיוס השתמשו ביחד "ריח מתוק" כדי להפיג את הריח של גלום. זוג הטרופיוס נפנפו בכנפיהם ויצרו מתקפה חזקה של "רוח חזקה" כדי לפזר את אבקת השיתוק שגלום השתמשה בה. הטרופיוס התקדמו אל גלום בחיוך.

טרופיוס ידע שיתמודד עם גלום. לפי מה שהוא הצליח להבין, גלום בעיקר משתמשת בריחה החזק בקרבותיה. "חוש את זעמי!" גלום צעקה. ריח חריף התפשט באולם. כל נוכחי המקום התקפלו על הרצפה. כולם מלבד טרופיוס ודיטו, שלבש את צורתו של טרופיוס. "אני מצטער. את זעמך לא נוכל לחוש כלל." אמר בחיוך דק טרופיוס.

"את מבינה,אני חסין לריחות" המשיך טרופיוס וחיוכו התעמק. טרופיוס צדק. הוא לא מושפע מריחות רעים כלל. בגלל הבננות שצומחות על צווארו, הוא נושא תמיד בושם בעל ריח מתוק חזק קרוב לאפו וכך מנטרל ריחות רעים. אמנם הוא לא יכול לחסן את כולם סביבו לסירחון, אבל הוא עצמו חסין לחלוטין. "אין לך סיכוי נגדי. בין היתר, אני סוג מעופף. אני חזק ממך!" אמר טרופיוס בגאווה.

"אבל יקירי, בין היתר אני סוג רעל, לכן אני חזקה ממך!" הזכירה לו גלום. טרופיוס ידע שהיא חלשה ממנו. היא נראית כאילו אין לה ניסיון קרבי כלל. היא ניצחה רק בזכות כישורי ההסרחה שלה וגודלה הרב והמפחיד.

טרופיוס בעל מתקפות חזקות מסוג מעופף, ובעזרת דיטו הם יביסו אותה במהירות כפולה. הבעיה העיקרית היתה הווילפלום. להן היה כישרון קרבי רב. והן היו עשרות.

למזלו, בגלל סירחונה של גלום כול הווילפלום שהתעלפו, אינן היו במצב לקום להלחם. טרופיוס ספר שניים עשר ווילפלום מעולפות, ולא יותר משלושים עוד עומדות (בעצם משתעלות בחנק על הברכיים) וזוג אלקטרבאז זוהרים שדמו בצורה מחשידה לאלקטרבאז המתחרה. "טוב ויפה." אמרה גלום מחייכת.

יכול להיות שהיא באמת מאמינה שהיא תביס את טרופיוס? לטרופיוס כלל לא שינה מה היא חושבת. שינה לו מה קורה בפועל. ובפועל הוא ינצח.

הריח הנוראי הפסיק. כל הוויפלום התאוששו לאט, אבל קקטורן ודודריו התאוששו במהירות. קקטורן חבט כהוגן בכמה ווילפלום חצי מעולפות בזרוע מחט. דודריו רץ במהירות וניקר שלוש ווילפלום בו-זמנית.

מיד אחריהם קמו שישה ווילפלום והסתערו עליהם מאחורה, אבל גם אלקטרבאז קם וירה בהם שישה ברקים חזקים ברצף. מיד אחרי אלקטרבאז קמו האלקטרבאז הזוהרים והתנפלו על אחיהם אלקטרבאז. עשרים וחמש ווילפלום נפלו. עוד עשרים בערך נשארו.

טרופיוס הביט קדימה על גלום המסורבלת שקמה על השולחן שלה. היא החליקה בפעם הראשונה וטרופיוס התאמץ לא לחייך. גלום חייכה וזרם של המתקפה "חומצה" נפלט מפיה. טרופיוס המופתע התחמק בקושי וקצוות כנפיו נפגעו מן הזרם הממיס. טרופיוס התרסק אל הארוניות מאחורי גלום.

דיטו היה מופתע. גלום הייתה גדולת מימדים, ובהצלבה עם הגודל הקטן יחסית של טרופיוס היא הגיעה לשני שליש מגודלו. דיטו צפה באופן מיידי מתקפה פיזית, בה טרופיוס הענק יוכל לעמוד. אבל מתקפה ארוכת טווח בעוצמה חזקה תפגע ביצור הגדול בקלות. במיוחד שבגלל גודלה הרב של גלום, טווח הפגיעה של כול התקפותיה גדל. גלום פלטה אל דיטו זרם חומצה, הפעם מלווה בצחקוקים קלים.

דיטו חשב במהירות ויצר רוח חזקה בכנפיו. זרם החומצה התפזר לאוויר ופגע בדיטו, גלום וטרופיוס יחדיו. כולם צרחו בתיאום. "אתה..." גלום מלמלה בזעם. קולה נהפך ללא יציב. גלום הסתובבה במקום והתכוונה לפלוט חומצה על טרופיוס. דיטו שעט אליה במתקפה "אס אווירי" ופגע בגלום.

גלום נהדפה הצידה וזרם החומצה שלה נורה אל הארוניות והמיס כמה קלסרים צבעוניים. גלום נהמה. עוד זרם חומצה חזק פגע ישירות בדיטו. דיטו צרח מתחושת הצריבה הנוראה והתעלף.

רפידאש הסתערה לכיוון שתי ווילפלום והשתמשה במתקפה "להביור". לאחר מכן היא עשתה פנייה חדה ופגעה בווילפלום אחרת בגחלת.

רפידאש התנשפה. היא הייתה עוד חלשה מהקרב בששת האבומסנואו. היא הסתכלה על חבריה. סך-הכול הם הפילו עוד שמונה ווילפלום. היא ספרה עוד ארבע-עשרה שנשארו. סליחה, עוד שלוש-עשרה, דודריו ניקר עד עילפון עוד ווילפלום. מצב רוחה של רפידאש השתפר.

היא הסתחררה במהירות במקומה וירתה להביור חזק. היא הפילה בין רגע עוד ארבע ווילפלום.רפידאש הייתה מרוצה.עד שהיא הבינה שהיא פגעה גם בטאנגרות'.

"לא!" היא צרחה בעיניים פעורות. היא רצה אל טאנגרות' ששכב על הרצפה, אך נפגעה מקרן סולארית של אחת הווילפלום. היא התעלפה מעוצמת המכה על-אף שהמתקפה לא מאוד אפקטיבית עליה. בזמן שהיא מאבדת את ההכרה שלה היא הביטה בווילפלום המתנשפת בחיוך.

רפידאש תהתה כמה זמן הווילפלום טענה את המתקפה אם היא הייתה עוצמתית עד כדי כך.

טרופיוס כעס מאוד. הוא הכה שוב ושוב בגלום ברוחות חזקות ואסים אוויריים עד שכמעט התעלף. גלום לעומתו לא נראתה יותר מפצועה בינוני. 'מעולה.' חשב טרופיוס בעודו מתחמק ממתקפת חומצה. 'אני עייף ודיטו התעלף.'. טרופיוס ידע שדיטו לא נפגע מאוד קשה, ואם יעסיק את גלום מספיק זמן דיטו יקום ויסיים את הקרב. אבל טרופיוס היה עייף מאוד.

הוא יכול להביס את גלום במצבו? שתי פגיעות ישירות של חומצה הוכיחו לו שלא.

קקטורן הרגיש מיואש. עוד שבע ווילפלום עמדו על הרגליים, והם איבדו את טאנגרות' ורפידאש וליפיאון נראתה מותשת לחלוטין. בנוסף על כך קקטורן ראה את אלקטרבאז מתחיל לסגת מהקרב שלו כנגד האלקטרבאז הזוהרים, וטרופיוס ודיטו מעולפים. דיטו כנראה ישוב להכרה בקרוב כי הוא אפילו לא שינה את צורתו חזרה לדיטו. קקטורן השתמש בזרוע מחט והביס עוד זוג ווילפלום. דודריו הביס עוד אחת.

קקטורן ראה עוד שלוש נלחמות. שלוש? איפה הרביעית? קקטורן חיפש אחריה מבולבל. באיחור הוא הביט אחורה וראה את המתקפה קרן סולארית נורת מראשה של הווילפלום החסרה. קקטורן התעלף אף הוא,אבל הספיק לראות את דודריו מביס עוד שתי ווילפלום.

אלקטרבאז היה לחוץ. האחים שלו פשוט לא התעייפו. או לפחות לא הפגינו את זה. הוא חבט וירה ובעט, אבל האחים שלו המשיכו לנוע כמו חתולים זריזים. אלקטרבאז כמובן זז מהר מהם, אבל הם היו רבים ממנו. 'זהו זה!' ההבנה ניכרה על פניו של אלקטרבאז 'אם אני אתמקד באחד ואביס אותו, השני יהיה קל הרבה יותר להבסה!' אלקטרבאז חשב. אבל ידע שזה לא יהיה פשוט.

אם הוא יפגע באחד מהם השני יתנפל עליו. אלקטרבאז צריך להסיח את דעתם ולפעול מהר. רעיון ענק האיר את פני של אלקטרבאז. אלקטרבאז הביט באחיו, שרק עכשיו התחילו להתנשף בכבדות,בחיוך ניצחון.

טרופיוס קם בזהירות.גלום רכנה מעליו. "בוקר אור" היא אמרה בנועם. היא פתחה את פיה לזרם חומצה אחרון. משב רוח חזק העיף אותה ממקומה, אל עמוד גדול בקול חבטה. "צריך עזרה?" דיטו שאל בחיוך. "תודה,אחי!" טרופיוס קרו אושר והקלה. "ביחד?" שאל דיטו "ביחד" חייך טרופיוס.שניהם יחדיו השתמשו בעוצמתיות במתקפה "אס אווירי" ועילפו את גלום. טרופיוס התעלף אף הוא.

דיטו הפך לרפידאש. הוא הביט אל הווילפלום שהביסה אותה. כעת הווילפלום הזאת הביסה את דודריו, בשנייה שדודריו הביס את הווילפלום השנייה שנשארה. הווילפלום עמדה ושאגה בניצחון, רק כדי להיקטע על ידי להביור חזק של דיטו ולהתעלף. דיטו חייך, חזר לצורתו הרגילה והתעלף אף הוא.

אלקטרבאז ירה ברק חזק בין זוג אחיו. באופן מיידי כל אחד ניתר לצדדים מרוחקים. אלקטרבאז זינק במהירות ופגע באגרוף חשמל באלקטרבאז אחד שהתעלף. "אחי!" צעק אלקטרבאז הלא-מעולף. הוא קפץ כדי לתקוף את אלקטרבאז. אלקטרבאז הזוהר התנגש במסך אור, ונפל אל הרצפה בקול חבטה חזק. אלקטרבאז התקרב אל אחיו. "תודה שלימדת אותי את הטריק הזה" אלקטרבאז קרץ לאחיו ועילף אותו באגרוף חשמל.

קקטורן התעורר בקצה גרסיטי. מקום שאף אחד לא בא אליו, כמו הפרוורים. קקטורן  הביט סביבו. דגל ירוק היה תקוע על האדמה לידם ופתק קטן לידו.

"היי קקטורן. כאן אלקטרבאז כותב לך. בלעדיך ובלעדי הקבוצה שלך לא היינו זוכים לעולם. מתברר שהדגלים משתכפלים כששני אנשים מקבוצות שונות נוגעים בהם. טאנגרות' התעורר ונגע יחד איתי בדגל. הדגל התפצל לשניים. אחד שלנו, אחד שלכם. בהצלחה!"

קקטורן חייך.הוא תפס את הדגל.כתב הופיע על הבד הירוק.

גדולים קטנים:

התה גלת התאר גלוס קוב נו

הוספת תגובה

איזה אתר פוקימון אתם רוצים שאתר זה יהיה?